• יעל

להתגרש על הצד הטוב ביותר

לא תמצאו כאן חידושים מסעירים. אני לא באה להמציא את הגלגל. אני פה להציע זוויות שונות להתבוננות על אותו עניין, לנער, לאוורר ולרענן. אז בואו נצלול ישר לארבע סיבות ותופעת לוואי אחת להתגרש על הצד הטוב ביותר.



1. טובת הילדים

צמד המילים הכי נשמע בחיינו מאז הפכנו להיות הורים. ואם בגירושין עסקינן, בתקופה המאתגרת הזאת בחיינו הצמד "טובת הילדים" מקבל נופך הרה גורל. מבלי להוריד מרצינות העניין (וזה עניין רציני ביותר), בואו ניקח רגע ואולי צעד קטן אחורה מהדרמה. ושבו פרופורציות לגבולן.

פרידה וגירושין הם תהליך. כשיש לנו ילדים, אין ספק שזה מתפקידנו ומחובתנו כהורים לשים את הרווחה של ילדינו (well-being) לנגד עיננו. הילדים שלנו עוברים את התהליך איתנו, לצידנו, דרכנו. לכן, פעמים רבות בתהליך הפרידה והגירושין זה ידרוש מאיתנו, ההורים, לעשות משהו שמאד קשה לנו לעשות והוא - להניח את הרגשות הגדולים שלנו בצד כדי לעבור לסטייט אוב מיינד של פתרון בעיות ושיתוף פעולה.

הילדים שלנו רואים ומרגישים אותנו. הם ערים למתרחש ולטיב היחסים בין ההורים. בין אם נרצה ובין אם לא, הם לומדים מאיתנו כל הזמן איך לתקשר, איך להתנהג, איך לחיות. זה הזמן לשאול את עצמנו:

מה הם לומדים מאיתנו?

האם אנחנו מתנהלים בהלימה עם הערכים שלנו?

איזה מודל אנחנו רוצים להוות עבורם? על אילו ערכים חשוב לנו שהם יגדלו?

אולי לא עלה בידינו לתת להם את המשפחה שחלמנו עליה אבל אנחנו תמיד יכולים להעניק להם את ההורה שאנחנו רוצים להיות.



2. אני ואני ואני

כן, קראתם נכון. עם כל הכבוד וההערכה למוטיבציית "טובת הילדים" המתנוססת בשלטי חוצות בכניסה לעולם הערכים הפנימי שלנו, מאחוריה עומדת איתנה מוטיבציה נוספת, נוצצת לא פחות, שאנחנו לא תמיד ערים לה ואולי לא הכי בא לנו להודות בקיומה והיא - טובתנו האישית.


אני מאמינה שכולנו בבסיס שלנו רוצים ושואפים לתקשורת חיובית (ולכל הפחות יעילה) עם הגרוש/ה, הורה ילדינו, אותו אדם שלפני כך וכך שנים קשרנו את גורלנו בגורלו. עם הזמן, גם אנשים הנמצאים במערכת יחסים מאתגרת במיוחד עם הגרוש/ה ומחליטים לעשות שינוי, נוכחים לראות את גודל ההשפעה החיובית שיש לתקשורת יעילה על חייהם וכתוצר ישיר מכך על רווחת הילדים.

כשהיחסים עם הגרוש/ה שלנו טובים, אנחנו משתפים פעולה במכירת הדירה ופועלים יחד למיקסום הרווחים מהמכירה; שולחים האחד לשניה תמונות של הילד משחק בג'ימבורי או וידאו של הילדה צולחת בהתרגשות קיר טיפוס חדש בנינג'ה קידס; מקפיצים בערב חוברת חשבון או חולצת בי"ס שנשכחה. השקט הנפשי, השלווה והרוגע יוצרים את הרווחה הנפשית שלנו ולזו השפעה חיובית ישירה ומשמעותית על הילדים שלנו ועל רווחתם.


לעומת זאת, כשהיחסים עם הגרוש/ה שלנו עכורים, כל שיחה, כל בקשה, כל הודעת וואטסאפ הופכת לשדה מוקשים. האדרנלין שלנו עולה כבר ב"מקליד/ה..." ואנחנו נכנסים למוד הישרדותי של fight or flight. ואז כל פעולה לוגיסטית פשוטה כמו להחליף סופי שבוע או לתאם שעת איסוף הופכת לדרמה, וכל החלטה הורית משותפת לסאגה מתמשכת. הדינאמיקה הזאת ושהיית-יתר במוד הישרדותי מביאה לנזילת המשאב הכי גדול שלנו – האנרגיה שלנו.

כל הורה למוד ניסיון וקילומטראז' יודע לשנן: "כשטוב לי גם טוב לילדים שלי". בניגוד לפרדוקס הידוע על הביצה והתרנגולת פה העניין מאד פשוט ואין שאלה של מה קודם למה. כשאנחנו רגועים, שלמים ובהרמוניה במערכות היחסים המשפיעות בחיינו, אנחנו גם רגועים, שלמים ובהרמוניה מבפנים. וכשאנחנו כך מבפנים, זה מקרין חזרה החוצה, לילדינו ולסביבה הקרובה שלנו על פי העקרון הידוע שאנרגיה מושכת, מזינה ומפרה אנרגיה דומה.


הסיבה השלישית להתגרש על הצד הטוב ביותר היא למעשה הרחבה של הסיבה הקודמת ומכאן גם שמה.


3. "הלאה אל המרחב"

כשמתגרשים החיים כפי שהכרנו אותם משתנים. אנחנו עוברים לגור לבד, לטפל בילדים לבד, לדאוג לבית ולניירת ולסידורים לבד, ללמוד לבשל, לשחרר סתימה באסלה, למצוא זמן לאלף ואחד הדברים שיש לנו ברשימה, ואין למי לשלוח הודעה להביא חלב בדרך מהעבודה כי בדיוק נגמר. אנחנו נאלצים ללמוד להסתדר לבד, לפעמים לראשונה בחיינו, וזה לוקח מאיתנו הרבה משאבים.

בהתחלה זה משבר, אחר כך התמודדות ובינתיים החיים ממשיכים. בפרפרזה על הציטוט המפורסם משירו של ג'ון לנון:

"החיים זה מה שקורה לך בזמן שאתה עסוק בלהתגרש"

כשאנחנו בוחרים להתגרש על הצד הטוב ביותר, אנחנו למעשה בוחרים איך אנחנו רוצים שהמציאות החדשה שלנו תיראה. אנחנו בוחרים לעשות לימונדה מלימונים, לגלות הזדמנות לצמיחה מתוך משבר, לבחור את ההרגשה איתה אנחנו קמים בבוקר והרשימה עוד ארוכה.


כשאנחנו בוחרים להתגרש על הצד הטוב ביותר, אנחנו בוחרים להמשיך הלאה אל עבר הפרק הבא בחיינו על הצד הטוב ביותר. לתפיסתי, זו הבחירה הכי משמעותיות בתהליך. בהשפעת האנרגיה הזו, אנחנו הופכים להיות יותר מודעים לתהליך הפנימי שאנחנו עוברים. אנחנו לומדים לזהות הזדמנויות לריפוי ולקחת אותם בשתי ידיים, אנחנו מעזים לנסות דברים חדשים, אנחנו פועלים לקדם את המטרות האישיות והעסקיות שלנו, ואנחנו נפתחים לאהבה על סוגיה.


הסיבה הרביעית להתגרש על הצד הטוב ביותר היא סיבה שיש לנו נטייה ללעוס אותה שוב ושוב ויחד עם זאת, תמיד קשה לעיכול.


4. כסף, כסף, כסף

להתגרש על הצד הטוב ביותר כולל בתוכו גם את הטוב ביותר עבור הכיס שלנו. כשבוחרים להתגרש על הצד הטוב ביותר המתמטיקה הופכת פשוטה - כשמוציאים מהמשוואה שכר טרחת עורכי דין, דיונים בבית משפט ושאר הוצאות הקשורות בתביעות ובקשות למיניהן, יש לנו יותר כסף בקופה המשותפת לחלוקה. אנחנו שמים את עצמנו בנקודת פתיחה אופטימלית המאפשרת לנו יותר מרחב תכנון ופעולה ומעניקה לנו מרחב נשימה ליום שאחרי.

"אם לא נהיה תלויים אחד בשני, נהיה תלויים אחד ליד השני"

למרות החשבון הפשוט לכאורה, אנשים נורמטיביים לחלוטין עם שני ילדים וחצי כלב מוצאים את עצמם בשני צידי המתרס, נלחמים אחד בשניה כאילו היו אויבים מושבעים מאז ומעולם, ולחילופין שני גיבורי-על שהתהפכו זה על זו כאילו חייהם וחיי כל תושבי מטרופולין תלויים בזה.


הלפיתה החזקה כאילו היו אלה קרנות המזבח, במי יקבל מה, כמה ואיך, ונקודת המבט הסבוכה והלא מתפשרת שרואה צל עצים כיער האמזונס ודיונות כהרי הרוקי, מובילות אותי שוב ושוב לפתחה של אותה מחשבה ספונטנית (ולכן גם לא מסויגת) - זה לא הכסף שמדבר ומניע את בני הזוג לפעול ולהתנהל כפי שהם מתנהלים. לא באמת. זה מלך הקרח ומלכת האש – הרגש. והזמן, הזמן יעשה את שלו, הרגש יירגע ויחלוף. בסוף שנינו נצא חיים מבין ההריסות, אך ההרס שנוצר סביבנו, ביננו ובליבנו, אותו ייקח לנו שנים לרפא, לשקם ולבנות מחדש. והכסף? הכסף הלך לבלי שוב.


תופעת לוואי אחת

להתגרש על הצד הטוב ביותר זה חתיכת אתגר. זה להיכנס עמוק למחילת הארנב מבלי לדעת אם ואיך נצא ממנה. לאחר שצלחנו את האתגר ויצאנו שלמים בצד השני, הידיעה שיצאנו מאזור הנוחות שלנו, שלמדנו משהו על עצמנו, שרכשנו כלים ומיומנויות, שהתגברנו על הצד הטוב ביותר, היא מקור לגאווה עצומה. היא מחדדת את תחושת המסוגלות שלנו והיא תלווה אותנו בחיים כתזכורת חשובה, שזה אכן שווה ומתגמל לעשות את האקסטרה מייל, אפילו מייל וחצי.


זה לא פשוט והרבה פעמים מרגיש כמו עבודה סיזיפית. בניגוד לסיזיפוס, שעד היום מגלגל סלע במעלה ההר, תהליך הגירושין הוא זמני והוא עובר. גירושין הם רק פרק אחד בחיים, הם לא כל החיים שלנו.









  :צרו קשר

  050-7815678  

     הסיבים 48, גבעת שמואל 

   2020 ,כל הזכויות שמורות ליעל דיין ©